רכיבה טיפולית

רכיבה טיפולית היא ענף מתפתח של טיפול באנשים, מבוגרים וילדים, בעלי נכויות מוגבלויות או פגיעות נפשיות, פיזיות, הכרתיות או חברתיות. רכיבה טיפולית מיועדת לטיפול באנשים אלה ובכך היא שונה מסוגים אחרים של רכיבה על סוסים (בהם רכיבת אינגליש, ווסטרן וכיוצא באלה).

באמצעות רכיבה טיפולית יכול מאמן מוסמך לעזור לאנשים בעלי מוגבלויות שונות לפתח כושר גופני וללמוד רכיבה בסביבה תומכת ובטוחה. התוכניות השונות של רכיבה טיפולית יכולות לעזור בפיתוח תכונות רבות נוספות דוגמת מיומנות חברתית, אחריות, מקצועיות, כישורים לימודיים ועוד.

בדומה לכלבי נחייה, סוסים המשמשים ללימודי רכיבה טיפולית הם סוסים רגועים, נאמנים וצייתנים מטבעם וכאלה המאפשרים תלמיד לחוש בטחון ושליטה בעת השיעורים. סוסים אלה גם מקלים על יכולתו של הלומד לחוש קרבה ואפילו חיבה לחיה, תחושות ורגשות שיכולות לעזור לבעלי מוגבלויות רגשיות להעביר מאוחר יותר גם לבני אדם.

לקשר עם הסוס וללימודי הרכיבה יש השלכות חיוביות נוספות אשר עשויות לתרום לבטחון העצמי של המטופל, ליכולותיו לתקשר עם המדריך והסביבה, להתגבר על פחדים ולהתמודד ביתר הצלחה עם מצבים קשים או כאלה שנמצאים מעבר לשליטתם.

היסטוריה של רכיבה טיפולית

רכיבה טיפולית על סוסים, כמו גם טיפול באמצעות בעלי חיים אחרים, הם אמצעים מקובלים לטיפול באנשים בעלי סוגים שונים של מוגבלויות כבר עשרות רבות של שנים. טיפול מוסדר באמצעות סוסים החל לראשונה כנראה בגרמניה או דנמרק בשנות החמישים של המאה העשרים, אך עדויות בלתי רשמיות קיימות הרבה לפני כן. בסוף שנות השישים הגיעה הרכיבה הטיפולית גם לארה"ב, ומשם התפשטה בכל רחבי העולם.

לימודי רכיבה טיפולית

בישראל ובחו"ל קיימים מוסדות רבים אשר מלמדים קורס רכיבה טיפולית בשיטה כזו או אחרת. מרבית המוסדות מעניקים תעודת מדריך רכיבה טיפולית אולם הרמה הלימודית משתנה ממוסד למוסד ומי שמעוניין ללמוד את התחום יכול להשוות בין ההסמכות השונות ועומק המסלול הלימודי. מרבית בתי הספר מעניקים במקביל גם תעודת מדריך רכיבה על סוסים.