לעיתים קרובות אני שומע אנשים המספרים על בעיות בהתנהגות הסוס שלהם. ברכיבה במגרש, בטיול בשטח, באיכוף, עבודת קרקע, כשמעלים אותו על קרון והרשימה עוד ארוכה. במאמר זה, אנסה להעלות מספר נקודות מרכזיות שיעניקו לנו הבנה על הפסיכולוגיה של הסוס. כיצד הוא חושב? מדוע הוא עושה מה שהוא עושה וכיצד ניתן לשנות הרגלים שליליים בהתנהגות הסוס להרגלים חיוביים, כאלו שאנחנו רוצים לראות בעת העבודה עם הסוס. אופן החשיבה של הסוס – כיצד הסוס חושב בפן הפסיכולוגי וכיצד ניתן לרתום את אופן חשיבה זה לטובתנו בעת העבודה איתו?? לעיתים קרובות אני שומע אנשים המספרים על בעיות בהתנהגות הסוס שלהם. ברכיבה במגרש, בטיול בשטח, באיכוף, עבודת קרקע, כשמעלים אותו על קרון והרשימה עוד ארוכה. במאמר זה, אנסה להעלות מספר נקודות מרכזיות שיעניקו לנו הבנה על הפסיכולוגיה של הסוס. כיצד הוא חושב? מדוע הוא עושה מה שהוא עושה וכיצד ניתן לשנות הרגלים שליליים בהתנהגות הסוס להרגלים חיוביים, כאלו שאנחנו רוצים לראות בעת העבודה עם הסוס. מהי שפת הסוס? ראיתם פעם סוס דובר עברית? אנגלית? סינית? נכון שלא?! סוסים מכירים שפה אחת בלבד, את השפה שלהם. אנו קוראים לה שפת לחץ והרפיה. ל"שפה" זו יש מספר וריאציות, אולם עקרונית, היא אחידה אצל כל סוגי הסוסים, בכל סוגי וסגנונות הרכיבה ואצל כל אנשי הסוסים. בעולם האילוף של בעלי חיים שונים, ישנם שני סוגים עיקריים של אילוף. אחד נקרא חיזוק חיובי והשני נקרא חיזוק שלילי. השיטה הראשונה היא שיטת האילוף בה מאלפים כלבים למשל. כאשר אתם מבקשים מהכלב לשבת והוא עושה זאת, אתם נותנים לו איזה חטיף, או ליטוף לדוגמא. וכאשר הוא אינו מציית אתם ממשיכים לדרוש ממנו ואז הכלב מבין שבכדי לזכות בחטיף הוא צריך לעשות מה שאתם דורשים ממנו. סוסים אינם מבינים סוג זה של אילוף. סוס הוא חיה המגיבה לסוג האילוף השני, שנקרא כאמור: חיזוק שלילי. מהו חיזוק שלילי? בשיטה המוזכרת למעלה, חיזוק חיובי, אנחנו דורשים מהכלב דבר-מה וכאשר הוא מבצע אנחנו בעצם נותנים לו פרס מוחשי, דהיינו, ליטוף או חטיף. בשיטת החיזוק השלילי, אנו לא נותנים לסוס בעצם שום דבר כאשר הוא מבצע את מה שביקשנו, אנחנו פשוט מפסיקים לדרוש ממנו. לדוגמא ביקשנו ממנו לפנות ימינה בעת הרכיבה, אנחנו מנחים אותו בעזרת המושכות ללכת ימינה וכאשר הוא פונה, אנחנו מפסיקים לבקש ממנו לפנות ימינה, בעצם לא נותנים לו פרס מוחשי, אלא נותנים לו חופש, נותנים לו הרפיה. כיצד שיטת החיזוק השלילי מתקשרת לשפת הסוס – לחץ והרפיה? אם אנחנו מסכמים את מה שנאמר עד כה, אנחנו מבינים את הדבר הבא: ביקשנו מהסוס לפנות ימינה, אנחנו מכוונים את הידיים לימין =הפעלת לחץ. כאן חשוב גם להדגיש מה הכוונה כשאני אומר הפעלת לחץ. הכוונה אפילו למושכה שמונחת על צוואר הסוס כדי שיפנה לאיזה כיוון, זהו לחץ. כאשר אנחנו מבקשים מהסוס להגביר קצב, עושים קליקים, זהו לחץ. אמרנו לסוס לעצור, אפילו בלי למשוך, זהו לחץ. כמו שאתם מבינים, לחץ אינו אומר שאנחנו בועטים בסוס בצורה מוגזמת או מושכים בכל הכוח. לחץ הוא עצם כך שאנחנו נותנים לסוס הוראה. חשוב מאוד לזכור משפט זה. אם כך, כיצד הסוס מבין מה שאנו דורשים ממנו ולומד מזה לטווח הרחוק? בואו נחשוב על סוס שאינו יודע דבר, אתם עכשיו על הגב שלו ברכיבה הראשונה שלו בחייו. נשתמש בדוגמא שציינתי למעלה, פנייה ימינה. לכאורה, דבר אלמנטארי, בסיסי ופשוט למדי. וכך אכן הדבר, בעיניים שלנו. זכרו שהסוס לא מבין מה אנחנו מבקשים ממנו. כאשר נבקש ממנו לפנות ימינה, אנחנו מפעילים לחץ. בפעמים הראשונות שאנחנו נותנים לו את ההוראה הוא אינו מבין מה עליו לעשות כי מעולם לא לימדנו את הסוס לבצע פעולה זאת. לכן, בפעמים הראשונות הוא אולי בכלל ילך שמאלה, יתחיל לרוץ, אולי יעצור ואף ילך לאחור. הוא רק מנסה למצוא פתרונות כיצד לקבל את החופש מאיתנו. ברגע מסוים הוא אכן יפנה ימינה ואם באותו רגע נרפה, נשחרר, הסוס יגיד "כנראה עשיתי משהו נכון אם קיבלתי חופש". לאחר כמה פעמים שאנחנו נשחרר לאחר שהסוס פנה ימינה הוא יפנים את ההתניה הזו, שכאשר אנחנו מושכים ימינה, הוא צריך לפנות ימינה. כי כל פעם שביקשנו ללכת ימינה והוא פנה, הוא קיבל חופש ולעומת זאת, כאשר הוא עשה כל פעולה אחרת, הלחץ לא נעלם אלא נשאר עד שהוא עשה את מה שביקשנו. חשוב לציין, שכאשר סוס אינו יודע מה אנו מבקשים ממנו, אנו לא נגביר את הלחץ, אלא נישאר עם אותו לחץ בדיוק עד שהסוס יבצע את מה שביקשנו. לדוגמא, בפעם הראשונה שביקשנו ממנו לפנות ימינה והוא בכלל הלך שמאלה, לא נגביר את לחץ המושכות, לא נמשוך חזק יותר ימינה, כי זה יגרום לבלבול גדול אצל הסוס ולאי-הבנה. אנחנו נשמור על אותו לחץ במושכות וכאשר הסוס יפנה לימין, נרפה. כך בעצם כל פעולה שאנחנו מנסים ללמד את הסוס נעשית ודרך חשיבה זו ויישומה, ניתן להגיע לביצועים מסובכים ביותר ומרהיבים לעין. הכל בעצם מושתת על אותו עקרון זהה. לאחר שלימדנו את הסוס לפנות כך ימינה, האם הוא אוטומטית יבין גם את אותה הפעולה לשמאל? ממש לא. מבנה המוח של הסוס (להבדיל מזה של האדם), הוא בעצם ששני חצאי המוח של הסוס אינם מחוברים ביניהם בעוד שאצל האדם הם כן. לכן הסוס אינו מקשר בין פעולה שנעשית לצד ימין לבין הפעולה שנעשית לצד שמאל. אם תעבדו עם סוס רק על פניות ימינה, הוא יוכל להגיע לרמה של שלמות כאשר הוא פונה ימינה ועם זאת, הוא כלל לא ידע כיצד לבצע את אותה הפעולה גם לצד השני. לכן חשוב לתרגל כל דבר במידה יחסית שווה לשני הצדדים, גם אם אנחנו מדברים על פעולות שנעשות ברכיבה וגם בפעולות מהקרקע, כגון הובלת הסוס בראשייה, הנחת האוכף על גבו של הסוס ופעולות נוספות שנעשות מהקרקע. הבקשה נעשית בצורה של דרישה, של לחץ וכאשר הסוס מבצע, הוא מקבל הרפיה. סוס שואף לקבל חופש. רוצה לקבל את ההרפיה הזאת. ואם ניתן אותה ברגע הנכון, לאחר מספר תרגולים הוא יפנים מה עליו לעשות כאשר אנחנו מבקשים דבר מה. מה ייקרה אם הסוס יקבל את ההרפיה ברגע הלא נכון? בואו נעבור לסיטואציה אחרת. אנחנו רוצים לעלות את הסוס לקרון כדי לצאת לטיול בשטח. אנחנו מתחילים לעלות את הסוס ולפתע הוא נבהל ומושך בחוזקה אחורנית. אנחנו נבהלנו מאוד ועקב זאת עמדנו כמה דקות עם הסוס לאחר שהוא משך מבלי לעשות כלום. לנו ברור שאנחנו נבהלנו ולא הייתה לנו כוונה לתת לסוס פרס על כך שהוא משך נכון? הרי הוא לא עשה משהו חיובי. אבל מה הסוס בעצם חושב כרגע? הוא מבין שאנחנו נבהלנו ולכן אנחנו עומדים כרגע ונרגעים? לא! הסוס מבחינתו קיבל הרפיה וחופש. קראו שוב את הפסקה הראשונה, אך הפעם נסו לראות את המתרחש דרך עיני הסוס ולא דרך עיניכם. מבינים עכשיו למה התכוונתי? אותו דבר יכול להתרחש ברכיבה. לדוגמא אם כאשר אנחנו על הסוס ואנחנו דורשים ממנו דבר מה וכתגובה הוא קופץ או בועט ואנחנו נבהלים, מרפים את המושכות ותופסים באוכף. מה בעצם קרה עכשיו? זכרו, לא בעיניים שלכם אלא דרך המחשבה של הסוס? הוא קיבל חופש, הרפיה. לכן, אם אנחנו מרפים ברגע הלא נכון, הסוס מקבל ומפנים הרגל לא נכון, לא רצוי. מסיבה זו בעיקר, קורה שהסוס מקבל הרגל לא רצוי ואז לנו, כרוכבים, קשה הרבה יותר עם הסוס. כשהסוס אינו יודע דבר מה ואנו מנסים ללמד אותו, הדבר יכול לקחת פרק זמן ממושך, אולם אם לסוס יש הרגל לא בריא, פרק הזמן הזה יהיה כפול לפחות. כי גם יהיה צריך להוציא ממנו את ההרגל הרע ואז ללמד אותו את ההרגל הנכון. עבודה כפולה בעצם. אז הבנו איך הסוס חושב, אבל כיצד מיישמים זאת? אז ככה, דבר ראשון, כאשר אנחנו עם סוסים, אנחנו צריכים לעבוד איתם ולרכב עליהם לפי השפה שלהם. הכוונה היא שכאשר אנחנו באים במגע עם הסוס צריך לזכור את יכולת וצורת ההבנה של הסוס ולפעול לפיה. לא לנסות להסביר לסוס דברים כמו שלנו נראה הגיוני, אלא לחשוב כיצד הסוס יבין את מה שאנחנו רוצים להסביר לו ולעשות זאת בצורה הברורה ביותר עבור הסוס. הדבר דומה מאוד למורה שמנסה להסביר דבר מה לתלמידי כיתה א' לדוגמא. ברור שהיכולת של המורה להסביר היא גבוהה מאוד, אך גבוהה מדי עבור תלמידי כיתה א'. לכן היא צריכה להסביר בצורה שהם יבינו בצורה המיטבית. זכרו תמיד לשאול את עצמכם, כיצד הסוס מפרש את מה שאנחנו מנסים להסביר לו, כיצד הוא רואה את זה? מה הוא חושב כשאני מנסה להסביר לו תרגיל מסויים. ופעלו לפי קו מחשבה זה. יש לכם סוס שאתם רוצים לאלף? רוצים שהוא יהיה סוס רכיבה טובה יותר? נתקלתם בבעיה בהתנהגות הסוס שלכם? צרו איתי קשר: ליאור דובובסקי LD – Training the Horse & Rider ü אילוף סוסים בסיסי ומתקדם ü פתרון בעיות אילוף והתנהגות בסוסים ü אימון סוסים לטיולים ü הדרכת רכיבה בסיסית ü אימון סוסים והדרכת רוכבים למגוון מקצועות תחרותיים. ü הכנת רוכבים לקורסי המדריכים השונים בארץ והכנה למבחני הכניסה והגמר. שירות בבית הלקוח! 052-3260861 liordub@zahav.net.il